פסק הדין של השופט לנדוי בענין פוקס נ' איילון את עציוני בע " מ ' היה הראשון בתקופת המדינה שדן בנושא סעיף הגבלת עיסוק בחוזה . אלו העובדות הרלבנטיות : פוקס , שהיה מסגר מכונאי עבד כשכיר בחברה מסויימת והתמחה במכונות לניקוי חלקי מנוע של כלי רכב בלחץ קיטור . הוא הגיע לידי הסכם עם המשיבה לפיו היא תייצר את המכונות תוך שיתוף פעולה עמו . תמורת התחייבויותיו נקבע שהוא יקבל תשלום חד פעמי וכן שכר חדשי ואחוזים מהמכירה . בסעיף 5 להסכם נאמר : " היה ויחליט מר פוקס לעזוב את החברה , ימשיך לקבל את האחוז המוסכם מייצור המכונות אך מתחייב לא לייצר את המכונה , לא במישרין ולא . "בעקיפין אחרי בשנה וחצי ביקש פוקס להפסיק את העסקתו בחברה ותבע לעצמו את הזכות לייצר לבדו את המכונות . השופט לנדוי בחן את מהותו של ההסכם , כדי לקבוע אם ענין לנו ביחסי עובד ומעביד או ביחסי מוכר וקונה של עסק . הנה דבריו : " בתקדימים האנגליים נמתח קו מבדיל ברור בין שני סוגי מקרים של הגבלת חופש העיסוק : מצד אחד , כאשר מתחייב עובד כלפי מעבידו 1 ע " א , 136 / 56 פוקס נ ' איילון את עציוני בע " מ , פ"ד יא . 358
אל הספר