הנטייה של בתי המשפט באנגליה לפסול סעיף הגבלת עיסוק בין מעביד ועובד באה לידי ביטוי חריף בפסק דינו של המשנה לנשיא אגרנט בענין פרנסיטקס-אוצ'יטל . העובד , המשיב , שלמד את המקצוע במפעל של המערערת לייצור אריגי ז'קרד בצרפת , הסכים , שאם הוא יעזוב את המפעל שלה בישראל , ביוזמתו ובלי הסכמת המעבידה "לא לעבוד במפעל ישראלי או חו"ל הדומה למפעל של המערערת , תוך תקופה של שלוש . "שנים עיקר הדיון בערעור נסב סביב השאלה אם בנסיבות התפטרותו של המשיב היתה הסכמת המעבידה להתפטרותו אם לאו והאם בנסיבות אלו חלה עליו ההגבלה שבסעיף אם לאו ; דיון שאינו שייך לנושא שלנו . אולם בהמשך פסק הדין דן מ"מ הנשיא אגרנט גם בשאלה אם יש תוקף חוקי לסעיף ההגבלה ואמר : " כידוע , קובעת ההלכה באנגליה שכל הגבלה על "חופש העיסוק" רואים אותה כבלתי סבירה אלא אם היא לטובת שני הצדדים לחוזה , מחד , ולטובת הציבור , מאידך . ' יצויין , בהקשר זה , כי נימוקו של השופט המלומד להכשרת ההגבלה , נשוא ההסכם הנדון , מתחשב אך ורק באינטרס הישיר שיש לציבור בהגבלות מסוגה , ומתעלם מהאינטרס של לפחות אחד הצדדים לאותו הסכם , הוא המשיב . לא זו אף 1 ; בעיני מוטל מ...
אל הספר