מתן צו מניעה הוא , כאמור , עניין הנתון לשיקול דעת בית המשפט . עד שנת , 2001 הכללים שהנחו את בית המשפט בדונו במתן צו–מניעה היו אלו שנקבעו בפסיקה , שהיו מושתתים על כללי היושר באנגליה . בשנת 2001 תוקנו תקנות סדר הדין האזרחי בנושא סעד זמני . הן מהוות את פרק כ"ח לתקנות , והן מחולקות לחמש פסקאות משנה : כללי , עיקול זמני , עיכוב יציאה מהארץ , תפיסת נכסים וכינוס נכסים זמני ומינוי כונס נכסים . מדובר אמנם בתנאים למתן צו מניעה זמני , ואולם במרבית המקרים הסעד הזמני מתבקש להפוך לקבוע בפסק הדין הסופי . ממילא מרבית התנאים יפים גם בשיקולי בית המשפט אם להפוך את הצו הזמני לצו קבוע . . 40 ראו בענין זה ע"א 533 / 65 ליבוביץ נ' ברק , פ"ד כ . 217 , 210 ( 3 ) . 41 ע"א 238 / 73 שרעבי נ' חמצני , פ"ד כח . 92 , 85 ( 1 ) ראה : רע"א 10873 / 07 חבשי נ' חבשי , דינים עליון כרך פז . 21 אין פסקת משנה נפרדת לצווי מניעה בתקנות , ואולם ההגדרה של הביטוי " סעד זמני" בתקנה 1 של התקנות מתייחסת גם אליו . זה לשונה : "" סעד זמני" - סעד שניתן להבטחת קיומו התקין של ההליך או ביצועו היעיל של פסק הדין , לרבות צו עשה , צו לא תעשה , עיק...
אל הספר