צו–עשה לשעה

כפי שכבר צויין לעיל , בית–המשפט מוסמך לתת צו–עשה לשעה במקרה מתאים , ואפילו במעמד צד אחד , ואולם , ברור שצו–עשה נדיר יותר מצו לא–תעשה , וביתהמשפט יימנע , בדרך כלל , מנתינתו במעמד צד אחד . על אחת כמה וכמה נכון הדבר לגבי צו–עשה לשעה . בוודאי שלא יינתן מלבד במקרים יוצאים מן הכלל . צו כזה יינתן רק כאשר הנזק לתובע הוא בלתי–הפיך , ושום פיצוי כספי לא יוכל לתקנו . הסיבה לכך היא שתוצאתו של צו–עשה היא מרחיקת–לכת מזו של צו לא–תעשה . האחרון - מקפיא מצב קיים , בעוד הראשון - משנה מצב קיים . המשיב נדרש בצו–עשה לעשות מעשה , ואם יתברר בסופו של דבר שהתובע אינו זכאי לצו סופי , יהיה קשה להחזיר את הגלגל אחורנית ולהשיב את המצב לקדמותו . על בית המשפט לנקוט משנה זהירות טרם שיצווה על צו עשה זמני המשנה את המצב הקיים , עוד לפני שניתנה ההכרעה הסופית בתובענה . צו זמני המשנה מצב קיים ראוי שינתן אך כאשר נוכח בית המשפט כי התערבותו הינה חיונית בכדי למנוע תוצאה קשה ביותר , וכאשר הנזק שעלול להיגרם אינו ניתן לתיקון באמצעות פיצוי כספי הולם . על בית המשפט לנקוט זהירות יתרה ולהימנע מלתת את הצו , אלא אם ישתכנע שלכאורה קיימת ע...  אל הספר