סעד הצהרתי

במקום לתת צו–מניעה , במקום שאין אפשרות לתיתו , אפשר לתת צו–הצהרתי , וגם צו–הצהרתי זמני . השופט ברק הסביר את המשמעות של צו–הצהרתי זמני בענין יוטבין כך : " כאשר בית–משפט מעניק צו–מניעה זמני הוא פועל , הלכה למעשה , בשני שלבים : בשלב הראשון משתכנע בית–המשפט כי התקיימו התנאים למתן הצו , ובענייננו , כי התובע הוכיח סיכוי של הצלחה לתביעתו , דהיינו , כי התובע הוכיח את זכותו לכאורה . בשלב השני מעניק בית–המשפט את הצו עצמו . הענקת הצו היא פעולה מפורשת של בית–המשפט , אך כמו בכל פסק–דין אקסקוטיבי , היא כוללת בחובה בצורה כמוסה יסוד דקלרטיבי , דהיינו - הצהרה כמוסה על–כך כי התובע הוכיח את זכותו לכאורה . את שבית המשפט עושה באופן כמוס בדרך של צו–מניעה זמני , הוא רשאי לעשות באופן גלוי גם בדרך של הצהרה זמנית , לגבי דידי זהו הצידוק העיקרי להכרה בסמכותו וכוחו של בית–משפט לתת סעד הצהרתי זמני . אך אין זה מתקבל על הדעת כי התובע יזכה במפורש - בדרך של סעד–הצהרתי זמני - ביותר משהוא היה זכאי לקבל , באותן נסיבות , בדרך כמוסה , במסגרת צו–מניעה זמני . כשם שבצומניעה זמני זוכה התובע להצהרה כמוסה על זכותו לכאורה , כך , ...  אל הספר