בענין קלמס התעוררה השאלה תוך כמה זמן על הרשות המקומית לסיים את ביצוע ההפקעה . מסתבר שבאנגליה נקצב בחוק זמן להשלמת ההפקעה . בית המשפט ( השופט זוסמן ) לא מצא בחקיקה המקומית , לא בפקודת בנין ערים ולא בפקודת הקרקעות ( רכישה לצרכי ציבור , ( כל הגבלה לזמן בו רשאית הרשות להשתמש בכוחות המסורים בידה , והתעוררה השאלה , אם יש ללמוד מכללו של דבר כי כוחות אלה לא יופעלו אלא במשך זמן סביר . העיריה הנתבעת הוסמכה להפקיע קרקע , ולצורך כך שלחה לתובע , עוד בשנת , 1939 הודעה ( הזהה להודעה לפי סעיף 10 לפקודת רכישה לצרכי ציבור , ( אך לא המשיכה בהפקעה במשך 15 שנה , ומשחידשה את הענין בשנת 1954 התנגד התובע להפקעה . בדונו בשאלה , אם רשאית העיריה להמשיך בהפקעה אחרי שיהוי כה ארוך , אמר בית המשפט כי הדבר עשוי להיות נוגד את כללי היושר . גם דעת בית המשפט העליון הייתה , כי אמנם אין הוועדה רשאית להשאיר את ענין ההפקעה תלוי ועומד לעולמי–עד . טובת הציבור מחייבת את בעל הקרקע , לסבול את ההגבלות הנובעות מאישור התכנית לשם ביצוע תכנון ערים כיאות , אך בין שניתנה הודעה ובין שטרם ניתנה , הצדק דורש , כי זכות הקנין לא תיפגע למעלה מ...
אל הספר