הציע שר האוצר הצעה מוחלטת בכתב לשלם פיצויים בסכום מסויים והתובע סרב , והסכום שנקבע על ידי בית המשפט אינו עולה על הסכום המוצע , יחייב בית המשפט את התובע בהוצאותיו הוא ובהוצאות שר האוצר לאחר הגשת הצעתו , אלא אם כן סבור בית המשפט שמן הראוי , מטעמים מיוחדים , שלא לעשות כן . הוא הדין אם שר האוצר , בהודעה לפי סעיף , 5 דרש מהתובע להמציא פרטים וכדומה כדי לאפשר לו להגיש הצעה מתאימה בזמן , והתובע לא עשה כן . במקרה זה ייחשב המועד למתן הפרטים כמועד שבו הוגשה הצעה מטעם שר האוצר , וכאילו ההצעה הייתה לא פחותה מהסכום שקבע בית המשפט . מאידך , הציע תובע סכום מסויים לקבלו כפיצוי , והסכום שנפסק על ידי בית המשפט שווה לסכום זה או עולה עליו , ישא שר האוצר בהוצאותיו ובהוצאות התובע , אלא אם כן ימצא בית המשפט כי מן הראוי שלא לחייבו בהוצאות אלו . קביעת גובה ההוצאות מסורה תמיד לידי בית המשפט . אפשר לקזז את סכום ההוצאות שנפסק לחובת התובע מסכום הפיצויים .
אל הספר