הוויכוח על דמותו של משטר שביתת הנשק החל במרוצת , 1951 עם נםיונותיהם של אנשי משרד החוץ ליטול חלק פעיל יותר בעיצובה של המדיניות הישראלית כלפיו . אז היה נראה שאין לצפות לשינוי קרוב ומהיר ביחסי ישראל עם שכנותיה , ואלה ימשיכו להתבסס גם להבא על הסכמי שביתת הנשק . הכרה זו , יחד עם החמרת המצב בגבולות הביאו את אנשי משרד החוץ להערכה מחדש של עמדתם כלפי משטר שביתת הנשק . בהמשך לכך התגבשה במשרד החוץ הדעה שעל ישראל לנהל מערכה מדינית משולבת וענפה , במגמה להביא להסדר עם מדינות ערב . ראשי המשרד ראו את עצמם , מטבע הדברים , כמי שצריכים להיות מופקדים על המגעים המדיניים עם הצד הערבי , והעלו שורת הצעות לביצוע . בכלל זה , הגברת מעורבותו של משרד החוץ בענייני משטר שביתת הנשק , בניית גוף משותף למטכ"ל ולמשרד החוץ לתיאום ולשיתוף פעולה , ייזום 'מתקפת שלום' שתופנה כנגד מנהיגי ערב , וניהול מסע הסברה מקיף תוך הצגת פעולותיהן 1 העוינות של מדינות ערב כנגד ישראל . לצד היוזמה הזאת התפתח ויכוח בין הרמטכ"ל ובין שר החוץ על מעמד אנשי משרד החוץ בניהול ענייני שביתת הנשק . הוויכוח החל בתלונתו של הרמטכ"ל , רא"ל יגאל ידין , על מעו...
אל הספר