בהיסטוריה של יחסי ישראל עם שכנותיה הערביות שמור ליחסים עם ירדן מקום מיוחד במינו . ראשיתם בקשרים בין הנהגת היישוב לבין ראשי הממשל ההאשמי בתקופת המנדט הבריטי , לפני הקמת המדינה , קשרים שלא נותקו גם ערב מלחמת העצמאות . אדרבה , חוקרים מסוימים אף תולים בקשרים אלה , ובהידברות שבין מנהיגי ישראל וירדן , את מהלך המלחמה ואת תוצאותיה בחזית המזרחית . לאחר המלחמה דנו נציגי ישראל וירדן - ב'מלון הוורדים' ברודוס ובארמון הקיץ של עבדאללה בשוני - על הסכם שביתת נשק , שנחתם במארס . 1949 בהמשך לכך התנהלו מגעים רצופים בין נציגי שתי המדינות בוועדת שביתת הנשק , בפגישות פורמליות ולא פורמליות , שהוקדשו לעניינים שונים , מחוץ לתחום עיסוקה של הוועדה . במקביל לתהליך זה ניסו שני הצדדים להרחיב את מסגרת ההסכם ביניהם , ומנובמבר 1949 ואילך נפגשו נציגים ישראלים עם המלך הירדני 2 ובני לווייתו , באתרים שונים בירדן , במגמה להגיע להסכם שלום . אבל נתוני פתיחה מעודדים אלה לא מנעו את הסתבכות היחסים בין שתי המדינות בגלל אי השקט בגבול המשותף . הנציגים הישראלים והירדנים בוועדת שביתת הנשק ניסו להתמודד במשותף עם הבעיות לאורך הגבול , ...
אל הספר