ההרואיות היא אחת מתכונות האופי המרשימות ביותר בספרות ומחוצה לה . בתכונה זו ניחן הגיבור הטרגי , שכוחותיו הפיזיים והנפשיים הופכים אותו לכאורה ללא פגיע , למחוסן מפני המוות , ליצור על טבעי . אבל למרות ההרואיות הטבועה בו , הגיבור הטרגי מנוצח על ידי המוות , כי תמיד יש בו עצמו נקודת תורפה פיזית ( עקב אכילס , מחלפות שמשון , ( מוסרית או פסיכולוגית הגורמת לעיוורון טרגי ( היבריס , ( או כשריונו המגונן מצוי סדק . נקודות תורפה אלו חושפות את פגיעותו ואת אנושיותו של הגיבור , ויחד עמן את חולשתו הבסיסית של המין האנושי כולו . תערובת זו של הרואיזם וחולשה מושכת את הזדהותו של הצופה , המאזין או הקורא , ולכן נחשבת הטרגדיה לז'אנר הראשון במעלה באלפי שנות קיומה של הספרות בכתב ובעל פה . ההרואיות הטרגית של הדובר האוטוביוגרפי של גרינברג באה לידי ביטוי , בין השאר , בשתי הוודאויות האובססיביות המלוות אותו לאורך כל שירתו : ודאות השליחות הנבואית , תהא זהות המשלח אשר תהא , המאצילה לו סמכות הרואית על טבעית ; וודאות המוות המאיין את המין האנושי ואת הדובר הנבואי עמו ( בהט , ; 208-197 : 1983 פרידלנדר , תשל"ג . ( כך בשיר 'מסוד...
אל הספר