המבנה האנכי של המבדה המופלא אחראי במידה רבה לקיטוב באיפיון הדמויות ביקום המיתולוגי . בתחילת העלילה שולטים כוחות השחור בעולם הבדוי , אך לבסוף מכריעים אותם כוחות האור ומובילים את העלילה אל הסוף הטוב . הקורא משוחרר אפוא מן הצורך המעיק לשפוט את הדמויות על סמך גוני האפור המאפיינים את המבדה האריסטוטלי דמוי המציאות , שכן העמדות המוסריות ברורות ומסתכמות בנוסחה 'הלנו אתה אם לצרינו ' ? קורא שאינו רוצה להימנות עם כוחות החושך של הרומנס , מוזמן להצטרף אל כוחות האור , אל הסיקריים . הפרוטגוניסטים מסמנים עולם עליון אידילי , מאושר , בטוח ושליו , מתואר באימז'ים של אביב וקיץ , פרחים ושמש , חירות ופריון . זהו עולם אנקראוני המתקשר בדרך כלל עם הילדות והתום , ויש בו 'מן החכליל ומן . 'הכחל ואילו האנטגוניסטים מסמנים עולם תחתון , לילי , דמוני , עקר ומשעבד , המתקשר מצד אחד להרפתקאות מסעירות , אך מצד אחר לבדידות , פרידה , השפלה וכאב , ולאיום בכאב גדול יותר . עולם כזה מתואר , למשל , במחזור 'הכרת הישות' שבאימה גדולה וירח . שירת גרינברג , כמו הרומנס , נוטה לעבור מעולם לעולם באופן ישיר ללא תחנות ביניים . אימז'ים של י...
אל הספר