בפרקים הבאים נבדוק את היקף הויקות הגלויות והמרומזות של שירת גרינברג למודוסים הארכיטיפיים ולביוגרפיות הארכיטיפיות , ואת הפונקציה הרטורית והתימטית שלהם . הדיון יקיף את יצירתו עד שנות החמישים המוקדמות , כלומר את עיקר יצירתו הקנונית , בניסיון למקמו על 'מפת הנבואה' של השירה העברית החדשה . בשירת גרינברג שהתפרסמה בשנים 1951-1912 ניכרים לפחות ארבעה שלבים שמאפייניהם הפואטיים והתימטיים נבדלים ומובחנים : ( א ) שירה רומנטית נוסח ביאליק בראשית דרכו , בשנים 1920-1912 ( גרינברג , 1992 ד : ;( 61-7 ( ב ) שירה אקספרסיוניסטית פוטוריסטית ביידיש ובעברית בכתביו שעד ; 1927 ( ג ) שירת הזעם והמשטמה הפוליטית בשנים . 1936- 1929 הקובץ אנקראון על קטב העצבון ( תרפ"ח ) משמש בתפקיד כפול . הקברן העגום של הפואטיקה האקספרסיוניסטית של גרינברג , והמיילד של שירת הזעם והמשטמה ; ( ד ) שירת ההתרפקות והקינה במישור האישי ( מן החכליל ומן הכחל , ( 1949 ובמישור הלאומי ( רחובות הנהר , . ( 1951 בעקבות מהפכים אלו בשירתו גם חל שינוי בהתקבלותם של השירה ושל המשורר ביישוב היהודי והארץ הישראלי ( מירון , . ( 127-123 : 1992 ; 1991 אך מעבר ל...
אל הספר