ארטר כ'צופה לבית ישראל'

דמות המשורר כנביא התפתחה וקיבלה לגיטימציה לא בשירת ההשכלה אלא דווקא בפרוזה שלה , בדמות 'הצופה לבית ישראל' בסטירות של יצחק ארטר 'מאזני משקל' , ( 1822 ) 'חסידות וחכמה' , ( 1836 ) 'תלונות סני וסנסני וסמנגלוף' , ( 1838 ) 'תשליך' ( 1840 ) ו'גלגול נפש' — ( 1845 ) שכינס מאיר הלוי לטריס לאחר מות ארטר בספר הצופה לבית ישראל . ( 1858 ) בסטירות אלו עיצב ארטר דמות של צופה נבואי לפי המודל ביחזקאל ( ג , 17-15 לג . ( 7-1 אמנם זוהי דמות סטירית , אך לענייננו חשוב שלראשונה מצא מחבר עברי את סמכותו הרטורית בדמות נבואית או מעין נבואית , ולראשונה זוהי דמות מורכבת , לעתים בדיונית ולעתים אוטוביוגרפית ( א' שהם , . ( 100-79 : 1982 מכאן נפתח פתח לזיהויו של המשורר המספר עצמו כדמות נבואית או מעין נבואית : מעת שם אלוהים חק ומשפט לישראל ביד אבי כל נביא , משה נאמן ביתו , הקים ה' רועים בעמו , חוזים בעדתו ; ומלתו על לשונם , להטיף על בית יעקב , להביע אומר לבית ישראל . . [ ... ] המה היו מורי העם הזה ומאשריו , מיסריו ומנחמיו . . [ ... ] שבט פיהם הכה הארץ בהשחת יושביה ומשוט לשונם לא חובאו שרים , . [ ... ] ולעתות בצרה דברו ע...  אל הספר
אוניברסיטת בן גוריון בנגב. המרכז למורשת בן גוריון