היעלמות מוסד הנבואה בישראל כרוכה בתמיהה כפולה : מתי ומדוע . מנקודת מבט היסטורית , אירועים טראומטיים קשים אילצו כנראה את המנהיגות הרוחנית העליונה של העם לדחוק את הנבואה מעל בימת ההיסטוריה היהודית בתקופת משבר , אף על פי שהיתה תופעה משמעותית בעיצובה של האומה עד ראשית ימי הבית השני . האמירה 'מכאן ואילך פסקה הנבואה מישראל' הפכה למוסכמה לאומית מושרשת . לדברי רבי יוחנן מיום' , שחרב בית המקדש ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לשוטים ולתינוקות' ( ב"ב יב ע"ב ;( לדברי רב אבדימי דמן חיפה , 'אף על פי שניטלה מן הנביאים מן החכמים לא ניטלה . אמר אמימר : וחכם עדיף מנביא' ( ב"ב יב ע"א . ( שני החכמים אינם חלוקים בשאלה מתי פסקה הנבואה , אלא רק וכביכול בשאלה למי הועברה הסמכות הנבואית . לדעת רב אבדימי , החכם הוא ממלא מקומו ההיסטורי של הנביא , ואילו לדעת רבי יוחנן , הנוטל לעצמו רשות לומר דברי נבואה הוא או שוטה או קטן ( שגם הוא בחזקת שוטה ;( בכך גזר רבי יוחנן בעקיפין פסק דין חמור על הנבואה בת זמנו ומקומו . הצירוף 'דברי נביאות' גם הוא מורה שאלה דברים בעלמא שאומרם אינו מנמקם והם נשמעים כגזרה משמים , ומבטא יחס שלילי...
אל הספר