מבוא הדרישה לנביא

תנועת ההשכלה העברית חיפשה את המודלים שלה במקרא . היא אימצה את הנחת היסוד של שלוש הדתות המונותיאיסטיות הגדולות שמייסדן הוא לא אב , לא מלך , לא כוהן , ואף לא גיבור , אלא נביא . הנביא הוא גיבור תרבות בעל אנרגיה ארכיטיפית , שהספרות המערבית בכלל והספרות העברית בפרט ניסו לממשו כמכשיר רטורי ראשון במעלה כשאיפתן הבלתי נלאית לכבוש את לבם ואת תודעתם של הקוראים . החורה אל המקרא אינה המצאה של תנועת ההשכלה ו קדמה לה , כידוע , שירת ספרד בימי הביניים . אבל שירה זו , בפנותה אל המקרא , לא שאפה לשנות את המערכת התרבותית הערכית של העם אלא לחזק אותה . בשירה זו , האל היה , הווה ויהיה במרכז לעולם ועד ; היא גם לא אימצה את דמות המשורר הנביא כדמות מפתח בעולמה , למרות החזרה אל המקרא והקסם שהילכו דמות הנביא והנבואה על דמויות המפתח בהגות היהודית של ימי הביניים ( העשל , . ( 1977 תנועת ההשכלה העברית פנתה אל המקרא ואל דמות הנביא כחלק ממאבקה לשינוי ערכים בעולם היהודי . היא שאפה להחליף סולם ערכים תיאוצנטרי , שהאל עומד במרכזו , בסולם ערכים אנתרופוצנטרי , שהאדם עומד במרכזו , ובהשאלה . ארון ספרים אחד באחר ; ובהזערה נוס...  אל הספר
אוניברסיטת בן גוריון בנגב. המרכז למורשת בן גוריון