ביום 5 . 3 . 1968 , 'ו נתפרסמה ב"הארץ" רשימה מאת ע . א . סימון בשם "אנשי הרוח ואנשי השלטון" שבה מייחס לי הכותב המילים "בטלנים" ו"מבולבלים" שכאילו כיניתי בהן את הפרופסורים שחתמו על הכרוז נגד הממשל הצבאי . מר סימון חוזר על המילים "בטלנים" ו"מבולבלים" כמה פעמים במרכאות כפולות להבטיח את הקורא שהן לקוחות מדברי בכנסת על הממשל הצבאי . מילים אלו הן המצאתו של מר סימון , ואני שואל : כלום מותר לאיש הלוקח על עצמו עטרת איש רוח לשים בפי הזולת , שאין מר סימון מסכים לדעתו , מילים של זלזול אשר לא אמר ? נכון הדבר שאמרתי , ואני מחזיק בדעה זו גם לאחר מאמרו המנומס של מר סימון , שלפרופסור לפדגוגיה או לתוספות ( ולא לתוספתא , כאשר אמרתי בכנסת - ואני מודה למר סימון על תיקון שגיאתי זו ) אין סמכות יתרה בענייני ביטחון , מאשר לכל אזרח אחר במדינה , וכלום יש בכך זלזול בפדגוגיה או בתוספות ? מר סימון גילה בדברי בכנסת על הממשל הצבאי סתירה לדברים שאמרתי במקום אחר , "שיש להעלות מעמד המורה בישראל - מגננת ועד . "פרופסור והפעם דייק מר סימון בדברי . ואמנם אני חושב , ההוראה ובייחוד בדורנו זה , לשליחות לאומית גדולה . ולדעתי גו...
אל הספר