מרדכי מרטין בובר: על הסגולה ועל ציון

בצדק , סבורני , חלק בן גוריון על דעתו של יחזקאל קויפמן , האומרת שבמונותאיזם שרוי הפירוד העיקרי שבין ישראל לשאר העמים . אבל לא צדק כשהעמיד כנגדה את התיזה , שצירוף הדת והמוסר הוא הוא שמפריד בין ישראל ובין אומות העולם . מונותאיזם , כלומר אותה השקפה רליגיוזית , שלפיה אין בנמצא אלא אל אחד בלבד , אכן נתהווה בקרב כמה עמים , אם גם בעוצם שונה ובגוונים שונים , בלי שיהא כאן עם אחד תלוי ברעהו . אבל גם צירוף של דת ומוסר מצוי הוא , למשל , בתורותיהן הקדומות של הודו ופרס . מה שמיוחד הוא לישראל , הריהי ההיכנעות הנדרשת של כל חיי העם כולם , ובכללם כל המעשיות החברתית והמדינית , לרצונו של האלוהים בבחינת המלך האמיתי . כאן לפנינו לא צירוף של דת ומוסר , אלא אחדותם היסודית והגמורה . המכוון כאן נבדל הבדל מכריע מכל שאר "המונותאיזמים" בעבודה כל מקיפה זו של המושל האלוהי , עבודה בכל מרחבה של חיי האומה ללא יוצא מן הכלל . ברצונו של אל זה שהעולם האנושי יכיר במלכותו הכרה חופשית ומעשית , ומישראל הוא דורש להתחיל בגישום מופתי של מלכותו על ידי שעבוד כל תחומי החיים הציבוריים לשלטונו , וזאת אומרת גישום הצדק והאמת , הן ביחסי ...  אל הספר
אוניברסיטת בן גוריון בנגב. המרכז למורשת בן גוריון