לאחר הקמתה של מדינת ישראל טיפח בן גוריון במרכז הגותו הפוליטית והחברתית את מושג הממלכתיות . בתום תקופת המעבר מיישוב למדינה הוא ביקש להלאים את כל היסודות הפרטיקולריים העלולים לקרוא תיגר על הריבונות הצעירה . הפגזת 'אלטלנה' ופירוק הפלמ"ח סימנו את הנתיב לממלכתיות : המיליציות האידאולוגיות הותכו לצבא לאומי ; בוטלו מסגרות מגזריות בחינוך כמו 'זרם ; 'העובדים הוקמו מסגרות ממלכתיות בתחומי המשק והחברה . המדינה שעתה זה נולדה נאלצה להתמודד עם חסרונה של מסורת של ריבונות בעם היהודי ; עם היעדר תרבות פוליטית דמוקרטית בארצות המוצא ; עם שסעים חברתיים ועדתיים , דתיים ולאומיים , פוליטיים ואידאולוגיים . אלה אילצו את הישראלים החדשים להתקיים בחברה החיה ב'עומס יתר' מפאת 'מצוקות באוטופיה' ( הורוביץ וליסק , . ( 1990 שלוש חוויות יסוד עיצבו את המדינה הצעירה : השמדת שליש מבני עמה ; מלחמת קיום שנסתיימה זה עתה בקי ™ הדם של אחת מכלל בניה ; עלייה המונית של מהגרים שבתוך זמן קצר עלו במספרם על קולטיהם . בהקשר זה יש להבין את הממלכתיות , מהלך ההלאמה של בךגוריון בתחומי חיים רבים . הקמת המדינה לא נסתיימה בהכרזתה : המדינה אך פסע...
אל הספר