מבין כול מועדי ישראל , דומה כי ראש השנה הוא הנעלם והמסתורי שבכולם . בתורה שבכתב נזכרו רק שתי מילים המיוחדות למועד זה - "זכרון תרועה" ( ויקרא כ"ג , כד . ( חז"ל , שנתנו ליום את שמו - "ראש השנה" - ייחדו לו אמנם מסכת שלמה במשנה , אולם עיון במסכת קצרה זו מלמד כי למעלה מחציה אינו עוסק בענייני היום , אלא בנושא קידוש החודש . אופיו המרכזי של היום , כפי שהוא נתפס בעינינו , כיום הדין , נדון בהרחבה רק בתלמודים . רבים ממנהגיו של היום עוצבו לאחר חתימת התלמוד , במשך דורות רבים . בשלושת שעריו של ספר זה אנו מבקשים לשפוך מעט אור על היבטיו השונים של ראש השנה . השער הראשון עוסק באופיו של היום במקורות השונים . יואל בן-נון עומד על השאלה כיצד הפך 'יום התרועה' במקרא , לראש השנה בפי חז"ל , ומדוע היותו של היום ראש השנה אינה מבוארת בתורה . יצחק ברנד מתאר את השינוי שחל במשך הדורות בשאלת היחס לתקיעות דמעומד ולתקיעות דמיושב , ומסביר את טיבו הרעיוני של שינוי זה . יונתן גרוסמן עוסק במשמעותו של החג כ"יום הרת , "עולם ומבקש לבחון באיזה אופן בא לידי ביטוי בימים הנוראים , באופן ממשי או סמלי , תהליך הדומה ללידה במשמעותו הכ...
אל הספר