בדצמבר , 1960 כחמישה חודשים לאחר שפרסם לראשונה שסוכנים ישראלים חטפו את אדולף אייכמן בארגנטינה , שוב יצא השבועון האמריקני "טיים" עם סקופ ישראלי : הפעם דיווח שישראל בונה פצצת אטום . דוד בן גוריון הכריז מיד שהיריעה כוזבת , אך אישר בכנסת כי ישראל בונה כור גרעיני שני , בנגב ; זו היתה הקריה למחקר גרעיני שליד דימונה . היא הוקמה בעזרתה של צרפת ועד אז נחשבה לסוד גדול ; לתושבי האזור נאמר כי המדובר במפעל טקסטיל . בדומה לכור הגרעיני הראשון באזור נחל שורק , הוא בלשון היודעים דבר " הכור , "הקטן נועד גם "הכור , "הגדול שליד דימונה , למטרות שלום בלבד , אמר בן גוריון , והוסיף כי הוא דומה לכור שקנדה סייעה להקים בהודו * . בן גוריון התעניין תמיד בפיתוח המדע , לצרכים אזרחיים וצבאיים כאחד : המדע היה מרכיב חשוב באידיאל המדינה שלו ; הוא נטה לחשוב עליו בזיקה לחזון נביאי ישראל . "אין חלקי עם אלה המתייאשים מעתיד המין האנושי לרגל השימוש האיום שאפשר לעשות מגילויי הפיסיקה ומכוחות הטמונים באטום " , אמר בפתיחת המכון לפיסיקה גרעינית במכון וייצמן : "אני נוטה יותר להאמין בברכה הצפונה בהתקדמות המדע הגרעיני " . בהסתמך על ה...
אל הספר