בראשית שנות החמישים התגורר בעיר ירושלים ישיש אחד , אספן בולים וירא שמים , שהיה פעם דיפלומט זוטר בשירות הקיסרות האוסטרו הונגרית ; הוא ניהל בכיכר ציון מלון קטן , עשרה חדרים בסך הכול ; . "אוסטריה"ה בווינה ניסה לבנות עצמו כעיתונאי , אך כשהתקשה למכור מה שכתב שלח ידו בכל מיני פרנסות אחרות וגם הסתבך באי אלה מעשי נוכלות . הוא נכנס להיסטוריה כנאשם יחיד במשפט השואה הגדול הראשון שנערך בישראל , אך היה דמות משנית בדרמה הזאת ושמו רק הערת שוליים . פעם איחר להגיע לבית המשפט ואז הורה השופט לשמש לצאת אל המסדרון ולקרוא לו . "סליחה " , שאל השמש , "מה שמו " ? השופט נבוך לרגע ושלח מבט שואל אל פרקליט הנאשם . " גרינוואלר , אדוני " , אמר הסניגור : "מלכיאל גרינוואלד " . השבועון האמריקני , "טיים" אשר ספק בחיבה ספק בביטול קרא לו רק מלכיאל , חישב ומצא שהנאצים רצחו יותר מ 50 מבני משפחתו . ירושלים החצויה והפצועה בפצעי מלחמת העצמאות היתה בימים ההם עיירה קרתנית , רדומה ודלה , מוקד משיכה לעשרות אלפי עולים חדשים חסרי בית ופרנסה שישבו בשוליה , במחנות אוהלים , וחיכו ליום המחר . אך מאחורי עליבותה הראויה לרחמים ואפרוריות ה...
אל הספר