במבט לאחור נכון יהיה לסמן את בחירות 1988 כנקודת מפנה במאבקם המתמשך של הקונסרבטיבים והרפורמים בישראל להכרה במעמדם , לאחר שהמפלגות הדתיות הרחיקו לכת צעד אחד יותר מדי . במערכת בחירות זו זכו המפלגות הדתיות בזינוק אלקטורלי מרשים : מ 12 מנדטים בבחירות 1984 ל 18 מנדטים ( ש"ס , 6 אגודת ישראל , 5 המפד"ל 5 ודגל התורה . ( 2 במיוחד בלט הזינוק המרשים של אגודת ישראל , שעל אף פרישת דגל התורה הליטאית הצליחה לחזק את כוחה משני מנדטים לחמישה — בעיקר בזכות התגייסותו המפורשת של הרבי מלובביץ' למענה . ההתגייסות של חב"ד הביאה לאגודת ישראל המוני פעילים מסורים , ומה שחשוב לא פחות - פעילים בעלי זיקה לציבור מסורתי רחב , אשכנזי במזרחי ; זיקה שמעולם לא היתה קודם לאנשי מפלגה זו , המסוגרים בגטאות החרדיים . בעקבות ההישג הזה ביקש הרבי מלובביץ' לנצל את כוחו כדי לממש סוף סוף את חלומו הגדול בפוליטיקה הישראלית : העברת התיקון לחוק השבות , לפיו ייקבע באופן רשמי כי יהודי הוא רק מי שנולד לאם יהודייה או שהתגייר כהלכה ( החוק הקיים קובע רק את חובת הגיור , בלי להכפיפה למרות ההלכה . ( למען העברת התיקון הזה גויסו לא רק שליחיו הקבו...
אל הספר