לאחר שחייהם של בני הדור השני ובנותיו הסתעפו למסלולים שונים מאז סיימו את מגוריהם המשותפים בגבעת עליה או את מפגשיהם בקייטנות , התאחדו השורות מחדש , לפחות לזמן קצר , לאחר שחרור גוש עציון ב 1967 במהלך מלחמת ששת הימים . תקופת ה'גלות' מאדמת כפר עציון נמשכה 19 שנה . במהלכה המשיכו רוב המספרים לאחוז בזהותם כ'ילדי כפר , 'עציון להיפגש מדי שנה לפחות באזכרות שנערכו בהר הרצל ביום הזיכרון , לטייל אל נקודות תצפית לעבר העץ הבודד שמעבר לגבול , ולהזמין זה את זה לחגיגות משפחתיות שונות שקיימו במקומות מגוריהם החדשים . החלום לשוב לכפר עציון ביום מן הימים נהפך לחלק מהמטען המשותף של נשים וגברים אלה , אם כי הם נבדלו ביותר זה מזה במידת האמונה שהחלום אכן יתגשם , כלומר בתקווה הממשית לשוב למקום . אחדים מציינים , כי הופיעו סימנים מוקדמים לשחרור הצפוי , שאף התרבו לקראת , 1967 כפי שנראה להלן , אם כי ברור שאלה יכולים להיות מובנים כ'הבנייה , 'לאחור היינו מעין חוכמה שלאחר המעשה . מכל מקום , בעת מלחמת ששת הימים והבשורה על שחרור כפר עציון היו הגברים שבחבורה חיילים , בשירות סדיר או במילואים . הנשים , לעומת זאת , היו בחלקן ...
אל הספר