ההיסטוריה הטרגית המיוחדת של כפר עציון ניכרת בזיכרון הקולקטיבי של הקהילה . פרק זה משלים את הקודם לו , שכן גם הוא עוסק בהתמודדות או בגישה למוות ולהמשכיות בקרב קהילת שרידי כפר עציון , כפי שהועלו בסיפור המרואיינים ובזיכרונותיהם . ההבדל הוא שפרק זה מתמקד באירועים משמעותיים מיוחדים המשותפים לכולם : הלוויות , האזכרות והקייטנות . הלוויה המשותפת של שרידי הנופלים , שנערכה בירושלים בכ"ה בחשוון תש"י , ( 17 . 11 . 1950 ) הייתה אירוע חד פעמי , שהשאיר חותם מועט בסיפורי המרואיינים , כפי שנראה להלן , אולם האזכרות השנתיות לנופלים בהר הרצל , הנמשכות עד ימים אלה , הן טקס חוזר ונשנה של התכנסות עתירת משמעויות , שחשיבותה בחיי המספרים ובני משפחותיהם עצומה עד עצם היום הזה . קודקוד שלישי לסיפור זה הן הקייטנות השנתיות לילדי כפר עציון , אשר התקיימו כשש פעמים בילדותם של המספרים . לכאורה זה היה עניין של 'כיף , 'טהור אולם כפי שנראה , הזיכרון הקיבוצי של כפר עציון ונפילתו היווה את מרכז החוויה החינוכית והחברתית של הקייטנות הללו . בשילוב שלוש הפעילויות הללו ניכר בייחוד הקשר בין הזיכרון לזמן . הלוויה נערכה פעם אחת בשנת ת...
אל הספר