י אסר ערפאת וג'ורג' חבש נפגשו לראשונה בבית קפה בדמשק זמן קצר לאחר סיום מלחמת . 1967 חבש היה מדוכדך לחלוטין ; "הכול אבוד " , אמר לערפאת . תשובתו של ערפאת נשמעה אבסורדית באותה שעה , או כמשאלת לב הבאה לנחם את עצמו ואת איש שיחו ויריבו הגדול : , 'ורג'ג" אתה טועה " , הוא אמר , "זה לא הסוף . זוהי ההתחלה בלבד " . דבריו הנמרצים של ערפאת נתקלו לא רק בספקותיו של חבש אלא גם בסקפטיות של עוזריו של ערפאת עצמו . אבו ג'יהאד נזכר : "אני עצמי בכיתי . בגלל האופן שבו נותצו צבאות ערב , אמרו כמה מעמיתינו שהכול נגמר . מקצתם דיברו על ויתור על המאבק ובניית חיים חדשים מחוץ לעולם הערבי " . אבל בדיון לוהט במהלך ישיבה של הוועד המרכזי של פתח הצליח ערפאת , למרות הספקנות המרובה ועל אף התנגדות עוזריו , לזכות בתמיכה בהחלטתו להכריז על התקוממות עממית מזוינת בשטחים הכבושים . כך החל , חודש לאחר המלחמה , הניסיון לחבור מחדש אל 'העם אשר . 'בפלסטין ערפאת ואחדים מעמיתיו הסתננו לגדה המערבית שבשליטת ישראל מתוך תקווה לייסד שם תאים , ובסופו של דבר גם חדרו גם לרצועת עזה . ערפאת הקים את מפקדתו בשכם - העיר שמילאה תפקיד כה מרכזי בהתקוממ...
אל הספר