היצירה בעירומה מתגלה לקורא המבין את שפתה , יודע את השימושים השונים שנעשו במילים מהן היא מורכבת , ומבין על כן את הכתוב "כפשוטו . " אופן קריאה זה מגלה לנו כל יצירה וטקסט ספרותי בעולם , כולל היצירה הספרותית בתנ '' ך . כמובן שכל קריאה אינדיבידואלית שונה מקריאה אינדיבידואלית אחרת , אך קיים מכנה משותף בין הקריאות האינדיבידואליות של יודעי השפה שבה נכתב הטקסט . מכנה משותף זה אנו מכנים "פרשנות : "הפשט קריאה המפרשת את הטקסט בעזרת הידע המשותף לדוברי השפה הזאת , המצליחים לחיות ולתקשר בה , כיון שהם יודעים את ה"משמעות המילולית" של המילים , קרי : את התפקיד שהמילים הללו ממלאות או יכולות למלא , כפי שהבהיר ויטגנשטין ב " חקירות הפילוסופיות . " כיון שלא תיתכן שפה פרטית , יש למילים ולביטויים המילוליים משמעות הידועה לציבור הדוברים בשפה שבה נכתבה היצירה . פרשנות הפשט היא ביטוי של הבנת המילים והביטויים שביצירה המפורשת על בסיס הכרותנו עם משמעותן הפומבית . כשפרשנות הדרש , הסוד והרמז מחליפה את פרשנות הפשט , נעלם התנאי החיוני להיווצרות החוויה הספרותית מהיצירה המקורית , כיון שמשמעות המילים משתנה בפי הפרשן , ופוסקת...
אל הספר