הגדולה ביצירות השי ה החילוניות שבתנ " ך היא יצירת המופת של שירת האהבה בין גבר לאשה . דווקא בגלל היותה יצירה חילונית - בה אין לאלוהים תפקיד ושמו אינו מוזכר בה כלל - נעטפה יצירה זו במעטפות פרשנות מדרשית וקבלית עד שכוחה ומעלותיה הספרותיות המקוריות נסתרו מעיני רבים . אפילו השם "שיר השירים" מצביע על מודעותם של עורכי התנ " ך לגדולתה ולחשיבותה של יצירה פיוטית חילונית זו בספרות העולם . יש להניח כי עורכי התנ " ך , בראשית האלף הראשון לספירה , ידעו ארמית , יוונית ועברית וידעו את ערכן של יצירות ספרות לא פחות מאתנו . אולי על כן עמדו על כך כי תיכלל היצירה החילונית שיר השירים בספר הספרים , על אף המחלוקות והטענות שטענו נגדם מתנגדיה . ההתנגדות להכללת שיר השירים בספרי הקודש הביעה את מודעותם לכוחה , לחושניותה , לעוצמתה הארוטית והאסתטית , ולתרומתה להבנת עילאיותה של האהבה הגופנית בחוויה הרוחנית של כל בני האדם . את "שיר השירים " ייחסו העורכים לשלמה , המלך אשר בזמנם זכה כבר לאידיאליזציה כמלך גדול , מצליח , עשיר חכם , אלוף אהבת הנשים הרבות אשר בהרמונו , כולל ספור המלכה שנדדה ממרחקי שבא באפריקה כדי להיות עמו...
אל הספר