אתאיזם הוא אמונה בריבונות האדם ובחירותו , באחריותו למעשיו וביכולתו למלא תפקיד מכריע , בתנאים מסויימים , בעיצוב גורלו . בתור שכזה האדם הוא מקור הסמכות , יוצר או מעצב האלוהים והערכים ההומניסטיים והאנטי הומניסטיים , כאמות מידה להערכה ולהעדפה , לפיהן שופטים בני אדם כל חוק ומצווה , כל מנהג ומסורת : לפי מידת תרומתם להומניזציה או לדה הומניזציה של האדם . אמונות אתאיסטיות אלה מיוצגות ברוב יצירות תרבות העם היהודי במאה ה . 20 רוב בני האדם החיים ביהדות ובתרבויות המערב מתעלמים מתפקידו של האלוהים בחייהם , גם אם חלק מהם אינו שולל את אפשרות קיומו של אלוהים בעולם . רק מעטים מהם יכנו את אמונתם "אתאיסטית , " בגלל השם הרע שיצא לאתאיזם ככפירה שאין עמה אמונה , ובגלל הנסיונות להכפישה ( מאז אפלטון ) ככפירה בערכים מוסריים ובנאמנות לחברה . על אף מרכיבי השם , אתאיזם הוא אמונה המנוגדת לאמונות דתיות ואין הוא מתמצה בכפירה . "כפירה " הוא שם בו מכנים בני אמונה אחת את אמונת מתנגדיה .
אל הספר