המחלוקת בין הרואים בתנ " ך את יסוד היהדות כתרבות , לבין הרואים בתלמוד ובספרותו את יסוד היהדות כדת , מונחת ביסוד כל המחלוקות בתפיסת היהדות בימינו . התופסים את היהדות כדת הלכה רואים את ספרות הפרשנות והדרשנות מאז התורה שבעל פה כמקור עיקרי ונושא לימוד מרכזי של היהדות כולה . התופסים את היהדות כתרבות של העם היהודי רואים ביצירות הספרות הקלטיות שבתנ"ך את המסד של תרבות זו , אשר כל הספרויות האחרות התייחסו אליה , כולל ספרות חכמי התלמוד . יהודים חופשיים מדת ההלכה רואים בתנ " ך את הבסיס המשותף היחיד לכל היהדויות שביהדות , את נקודת המוצא להתפתחותה של היהדות בזרמיה השונים , ואת הזרם התלמודי כאחד מהם . בכל הספרויות היהודיות האחרות מצויות יצירות רבות שהתייחסו לתנ " ך : הספרות המיוצגת בספרים החיצוניים , בספרות היהודית ההלנית , בספרות הנוצרית היהודית , בספרות המיסטיקה והקבלה , בפילוסופיה היהודית , בשירה הדתית והחילונית , בפרוזה ובדרמה , בהלניזם , בימי הביניים , ברנסנס ובימינו . הרואים את היהדות כתרבות פלורליסטית ומתפתחת אינם יכולים להסכים עם המאמינים כי התלמוד הוא "מקור היהדות כולה " ועליון על כל הספרויו...
אל הספר