פרק 35: ממשלתו האחרונה של בן־גוריון (1963-1961)

א . המרכיב הממשלתי המניפולציות הפוליטיות והתמרונים שעשה אשכול במהלך חלקה השני של " , "הפרשה הפכו אותו , כאמור , לדמות החיובית בכל הסגה הנמשכת הזו . דווקא בו לא דבק מאומה מאותו רפש פוליטי שניתז לכל הצדדים . זאת למרות שהיה הגורם שדחף בסופו של דבר להדחתו של לבון . לעומתו הצטייר ראש הממשלה כמי שלא הניח ל"פרשה" לגווע , וכגורם הבלעדי לסילוקו של לבון . מזכיר ההסתדרות 821 המודח הפך בחלק מהציבוריות הישראלית לגיבור הטרגי של , "הפרשה" אם כי גם הוא נתפס כאיש רב מדנים השש אלי ריב . מערכת הדימויים הזאת מצאה את ביטויה בהשתלשלות האירועים שלאחר ההדחה . בן גוריון היה בטוח שיצליח להרכיב קואליציה במתכונת הקודמת , אך הוא נתקל בקשיים מצד שותפיו הקואליציוניים . ראשי ארבע המפלגות מועדון" ) - ( "הארבעה "אחדות , "העבודה מפ"ם , "הפרוגרסיבים" ( שהתאחדו עם "הציונים הכלליים" והפכו ל"מפלגה ( "הליברלית והמפד"ל - התנגדו אחדות" ) העבודה" ומפ"ם , ( או לא ששו "הפרוגרסיבים" ) והמפד"ל ) לשבת סביב שולחן ממשלה אחד בהנהגתו . לאור אירועי , "הפרשה" ובעקבות דעת הקהל שיצאה חוצץ נגד ההדחה , הם דרשו להחליפו באחר , וכוונתם הייתה בעי...  אל הספר
כתר הוצאה לאור