עולם תקשורת ההמונים בנוי בשכבות היסטוריות . העיתונות הכתובה המודרנית כבר בת מאות שנים , והתפתחה בה מסורת מקצועית וארגונית שאומצה בדרך כלל על ידי העיתונות הישראלית . הרדיו הוא יציר המחצית הראשונה של המאה ה , 20 והטלוויזיה פרצה במחציתה השנייה . האינטרנט זה מקרוב בא . כל אחד מכלי התקשורת האלה יצר שפה והוא משפיע על השפה בדרכו . קשה להגזים היום בחשיבותה של התקשורת בתחום התפתחות השפות השונות , ובכללן העברית . בעוד התקשורת , על יועציה ושדריה , משתדלת למלא את תפקידה כמנהיגת שפה , הז י רגון המקצועי של אמצעי התקשורת האלה הוא בדרך כלל מוטה אנגלית . העיתונות הבריטית והאמריקאית הן המודל לתקשורת העולמית עד היום , ובכלל זה הישראלית . וכך מונחי היסוד המגדירים את המקצוע נאמרים בדרך כלל בגרסתם האנגלית : סקופ , דדליין , ספין , טבלואיד ואחרים . כאשר מדובר בעיתונות הכתובה , יוצא הדופן הוא התחום הטכנולוגי והטיפוגרפי , שבו נעשה שימוש בעבר במילים בגרמנית , כגון איניציאל , אבזץ ואחרות . גם כאן חזרה האנגלית לשלוט עם שינוי טכנולוגיות הדפוס . הרדיו , ובעיקר הטלוויזיה , הם ככר עולמות מקצוע שהאנגלית היא השפה הבלעד...
אל הספר