פרק זה עוסק בשני תחומים קרובים אך לא זהים , עולם הניהול ועולם העסקים . תחום הניהול מושפע אמנם מדגמי ניהול אופנתיים הצצים מדי כמה שנים , וכן הוא מושפע מהגל הגואה של חברות טכנולוגיה - שם נשבר לכאורה הרעיון של ארגון הפועל תחת קורת גג אחת , אשר אנשיו מבלים יחד שעות רבות מזמנם במשך היום ובמשך חייהם . ובכל זאת נותרו על כנן כמה אמיתות ישנות , והן מתבטאות גם בשפה . יש מנהלים ויש מנוהלים . יש בעלי מאה שהם בעלי הדעה . יש טיפוסי עובדים מסוגים שונים , יעילים , מבריקים , יזמים ואדישים , סוליסטים ואנשי צוות , מנהיגים ומונהגים . גם הנמרצת בחברות נוהגת לטבוע בשלב מסוים של חייה בניירת , שלה או של מוסדות שהיא תלויה בהם . העיקרון הפיטרי וצרור חוקי פרקינסון תקפים , אפוא , וליו ום לא נס . ז י רגון תחום הניהול והארגון הוא על כן כרובו ז י רגון עברי , ומתמקד בהתנהגויות ובטיפוסים . בעיות ייפתרו בפתרון בית ספר או לחילופין בביטוי הכה ישראלי כביש עוקף . את הפעלים העבריים התפוטר והתנודב אין אפשרות לתרגם . מטאטא חדש המנסה להיפטר מפלוני שהוא מסמר בלי ראש מתארים את מציאות הארגון טוב יותר מכל מודל . זה אינו המצב בתחום...
אל הספר