הצבא הישראלי נדרש עם הקמתו , ועוד לפני הקמת המדינה , ליצור שפה . השפה נועדה לצרכים שונים . הראשון שבהם הוא הצורך המבצעי . הצבא נדרש לקבוע שמות שונים לאימונים ולמצבי קרב , לכלי נשק וחימוש , לשרשרת הפיקוד ועוד . צורך שני היה תחום שפת המשימה הצבאית היומיומית , הפקודות ושפת הקשר , וכאן נולדו לא רק מילים וביטויים אלא גם תחכיר מיוחד שאופיו לקוני . לצד אלה צמחה באופן טבעי שפת חיילים . גם היא ינקה מהסלנג המקובל כ " הגנה " ובפלמ " ח , ועם השנים התפתחה , הוסיפה יסודות רבים ופלטה אחרים . למרות שינויים מפליגים בצה " ל עצמו , וביחס החברה הישראלית אליו , הסלנג הצבאי הוא עדיין עמוד מרכזי , אם לא עמוד התווך של הסלנג הישראלי בכלל . לעומת מרכיבים אחרים בסלנג הישראלי , בסלנג הצבאי בולטת שליטה כמעט מלאה של העברית . הסלנג הפלמ " חאי הושפע מאוד מן הערבית , אך עקבות ההשפעה הזו כמעט נמוגו . נותרו ביטויים מעטים שמקורם בצבא הבריטי , כמו אפטר ומסטינג . ניכרות בו תופעות לשוניות מקובלות , כגון הצמדת סיומות לועזיות ליסוד עברי - כמו למשל פטורניק וגולנצ ' יק . בסלנג הצבאי נוכחת , במידה מעוררת השתאות , תופעת ראשי התיב...
אל הספר