ומן נסי אן יברך פי בעץ / ליאל אל ע ומר פליברך עלי מא יסתקבלה פאן נסי אן יברך פי אללילה אלאולי פקד פאתה אן יברך עלי אל ע ו מ ר פי תלך אלמנה אד ליס הי תמימות למא נקץ מן אולהא פליס תבתדי ממחרת השבת . ויום אלכמסין אלדי הו סתה מן סידן הו יום אלענצרה פיגב אן נתבת פיה ואגבאת מקרא קדש והי מתל ואגבאת אלסבת מא כלי שיין והי אצלאח מא יוכל וישרב מתל אלכבז ואל דבאחה ואלטבך ואםתקי [ אלחות ] מן אלמא ומא אשבה דלף ויגרז אן נשעל נארא ללכבז ואל * , « טבך ולא יגוז אן נטפיהא בעד דלך ולא יגוז אן נתבכר פי אלעיד ולא נקדח אלנאר ולא נסתברגהא מן אלמא ולא מן אלקצב ולא מן אלכשב ולא מן אלחגר— ואלבאב אלב אלחמל לא יגוז לנא אן נחמל פי אלאסואק פי אלעיד אלא מא הו לחאגה אלעיד ולא נאבד / לחמא או פאכהה פי אלעיד אלא מן יהודי חתי לו טאלבנא פי אלעיד לא ילזמנא קצאה לאן ישראל לא יתקאצון פי אלעיד . וליס בין יום אלאול ואלב פרק אלא פי אמר אלמית אנה יגוז אן יגסל ויחנט ויכפן ויחפר לה וידפן ואמא אן ישתרי לה חואיגה מן אל ג ו י ם לא . ולא יחל ומי ששכח לברך באחד מלילות העומר יברך על הלילות הבאים , ואם שכח לברר בלילה הראשון לא יוכל עוד ...
אל הספר