אחרי תקופת הבארוק באו הניאו קלאסיציזם והאקלקטיזם של המאה התשע עשרה , עם 'תהיותיו' המרובות , שבהן מאוחזים ודבוקים זה בזה הרומאנטיזם הספרותי הרקוב והמדע הארכיאולוגי . מבחינת החללים הפנימיים מראה לנו המאה התשע עשרה גילויי טעם שונים , אך לעולם לא השגות חדשות . מאה זו היא תקופה של בינוניות בתחום האמצאה ושל עקרות בתחום השירה . אמנם , דברי ימיה של האדריכלות מזכירים מזמן זה אילו בניינים נאצלים ואילו כשרונות אמנותיים אמיתיים , למשל : ואלאדייה 1 באיטליה , גיוהן נאש 2 באנגליה , גבריאל בצרפת . אבל לאחר שפםחנו בספרנו זה , בהתאם למטרתו המצומצמת , על גאונים רבים כל כר מן המאות הקודמות , לא נרחיב עכשיו את הדיבור על אישים אלו , אם כי יקרים ומעניינים הם כארדיכלים אמיתיים בתקופה של שפל אמנותי . מצד שני , הואיל והם לא חידשו שום חידוש יסודי מבחינת השגת החלל , יצירותיהם מובנות מאליהן לכל מי שעקב עד כאן אחרי דיוננו על בעיות החלל . ביתו הקטן של בן המעמד הבינוני הוא אחד הנושאים העיקריים בבנייה של סוף המאה התשע עשרה ושל תחילת המאה העשרים ! בדרך כלל הוא מגלה את כשלונו הגמור של החלל הפנימי , ולכן גם את כשלונה ש...
אל הספר