אחת הטעויות הנפוצות ביותר היא הדעה' שהסגנון הגותי אינו אלא תולדה של הסגנון הרומאני ; ויותר מזה : אינו אלא צורתו הבשלה' המטרה שאליה שאף הארדיכל בן המאה השתים עשרה . מעות זו באה בשל אי הבחנה בין מושגי ההתקדמות הטכנית וההתקדמות האמנותית כביכול' ומה שמבחינה ביקורתית גרוע יותר—מתוך האדישות כלפי החלל הפנימי וכלפי קנה המידה של הבניינים . מנקודת ראות הבנייה אין ספק שהסגנון הגותי ממשיך את החתירה הרומאנית , מעמיק אותה ומסיימה . יוצרה של כנסיית םאנט אמברוג'ו עשה צלעות לקמרונות , אבל מפרשי המילוי כבדים כל כך' שהיו נשארים במקומם אף לולא היו שם הצלעות ; הוא ריכז את עומס המשאות על ראש המסעדים , אבל החומות עבות כל כך' שאין ספק כי יכלו לעמוד בעצמן בפני כוחות הפיסוק . הבנייה בשיטת שלד משתפרת מאוד בתקופה הגותית' הטכניקה של קשתות חדות מצמצמת את כוחות הפיסוק , הסומכות והסומכות הקשותות * הופכות בעצם זרועות עם שרירים מוצקים , המוכשרות בעצמן להתנגד לכוחות הפיסוק . האורגאניזם הרומאני נעשה שלוח יותר ודרוך ; ובשלוש מאות השנים הבאות , עד אמצע המאה השש עשרה , הוא מגיע בצרפת , באנגליה ובגרמניה , עד קצה הדריכות , ב...
אל הספר