המקדש היווני לקוי בפגם עצום , אבל עם זאת יש לו מעלה שאין דומה לה בכל ההיסטוריה כולה . הפגם הוא בחוסר החלל הפנימי ; המעלה היא בקנה המידה האנושי . אם בכל תקופות הביקורת הארדיכלית אנו מוצאים מצד אחד מבקרים המפארים את המקדש היווני , ומצד שני מבקרים המגנים אותו , ואם עוד בימינו עומדים זה מול זה שני הארדיכלים החדישים הידועים ביותר , לה קורבוזייה ורייט , ובפי אחד מהם שבח ותהילה לאותה יצירה של הגניוס היווני ובפי השני בוז ונאצה—הרי זה משום שאחדים ראו את שלילת החלל , ואילו האחרים התפעלו מקנה המידה האנושי . החוקר את המקדש היווני מבחינה ארדיכלית ומבקש בו השקפה חללית , אי אפשר לו שלא יתרחק 1 Valadier Ictinus , Callicrates , Phidias ממנו בזוועה ולא יצביע עליו כעל מופת של מה שאינו ארדיכלי . ואולם מי שקרב אל הפארתינ 1 ן ומסתכל בו כמו במלאכת פיםול גדולה , נשבה על ידי קסמו במידה שרק יצירות מעטות מאוד עשויות להשתוות עמו . כבר ראינו , שכל ארדיכל מצווה להיות פסל במידת מה , כדי שיוכל , בשעת טיפולו הפלאסטי בתיבת החומות ובחלקים הקישוטיים , לטבוע בהם את מטבע הנושא החללי ; ואולם האגדה העושה את פידיאס , ולא את...
אל הספר