אין זה קל להעריך בקצרה את העבודה שסיכומה הוגש בדפים הקודמים . תחומה של עבודה זו , החורג הרבה מעבר לגבולותיה של הכלכלה במובנה הצר , הספרות הפרשנית העצומה שהיא עוררה , רוח הקרב בה נתלווה שליחותה ברבים , והביקורת הנמרצת שנמחתה נגדה — כל אלה חברו יחד להכביד על המשימה ולהרבות סיכוניה . הדבר שהקשה תמיד על הערכה אובייקטיבית לעבודתו של מארכס היה קשר-הגומלין הבלתי-ניתק כמעט בין נסיונו שלו לגישה מדעית ובין הגישה המדינית המתפרצת מתוכה , ובינם לבין השימוש המדיני המוחלט שנעשה בעבודה זו , בסופו של דבר . מארכס עצמו היה דוחה את ההאשמה , שבהסתייעו במחקר מדעי למטרות מדיניות' הפר את הכלל שהעבודה המדעית צריכה להיות חסרת-פניות , וכי יש לחפש את האמת המדעית לשמה . הפילוסופיה שלו עשתה אותו בלתי-סבלני כלפי הטענה , כי המדע צריך שיהיה צרוף לחלוטין , לא רק מנוער מכל שימוש מעשי , אלא גם מסולק מכל משמעות מדינית . מארכס גרס , כי מדע החברה צריך שיעשה מדויק ומעמיק , בדומה למדעי הטבע . האדם הלומד את החוקים שביסוד התופעות הטבעיות , יכול להיות אדון עליהן . מדעי החברה החושפים את החוקים הפועלים בחברה , מאפשרים לאדם לעצב את...
אל הספר