רומא הניחה אחריה מ 1 רשת דלה של דיון כלכלי מיוחד . האימפריה הגדולה , שמדינת העיר היונית כמוה כיחידה קטנה לעומתה , לא היתד , מוכשרת להעמיד ה 1 גים גדולים בבעיות חברה . לא נוכל להאריך כאן בניתוח הסיבות למיעוט זד . של עיון פילוסופי ברומא העתיקה . במה שנוגע למחשבה הכלכלית , כל שאפשר לומר הוא , שהמאבק בין החברה הישנה והחדשה לצדדיו הכלכליים המיוחדים , מאבק שהצטייר בבהירות לעיניהם של הפילוסופים היונים והיה מקור-השראה להשקפותיהם , לא היה כנראה ניכר כל-כד , ברומא . גם ראשיתה של האימפריה הרומאית היתה בקהילות חקלאיות קטנות , עם מסחר מצומצם ביותר וחלוקה קישחת למעמדות חברתיים . אבל תנאים גיאוגרפיים נוחים , עושר באוצרות טבעיים , התקדמות ניכרת לקראת ליכוד לאומי וכיבוש המושבות , שפתר לזמן-מה את בעיית האיכרים המרוששים , גרמו למעבר מהיר לקראת מבנה חברתי נרחב ומורכב יותר . תמורה זו , אף שבאה בשופי , שלא כביון , לא היתה נעדרת מאבקים . המלחמות והכיבושים שהגדילו את עצמתה של רומא היו מלווים נישול כלכלי חמור והתנגשות אינטרסים מוגברת בין העניים והעשירים . האיכר הקטן נתרושש על-ידי נטל מסים מכביד והולך , ואילו ע...
אל הספר