זאב הרווי בינואר 1993 נסעתי מירושלים לתל אביב עם האב פרופסור מרסל דיבואה . הוזמנו שנינו לדבר על "אמונה וסובלנות" בתיאטרון "צוותא" בחסות מכון שפינוזה בירושלים . בהרצאתו באותו ערב אמר דיבואה דברים חשובים ומרתקים . לאחר הרצאתו נשאלו שאלות מן הקהל והתפתח דיון ער במיוחד . דיבואה ואני המשכנו הדיון בדרך חזרה לירושלים . שנים לאחר מכן נדפסה הרצאתו בפרסום של מכון שפינתה ' . ברצוני להעלות עתה כמה הגיגים על אמונה וסובלנות בעקבות דבריו של דיבואה באותה הרצאה ובעקבות שיחות רבות שהיו לנו במשך שלושה עשורים . האם » ש גאולה מחוץ לכנסייה ? בפתיחה להרצאתו התמודד דיבואה ביושר בלתי מתפשר עם "הסתירה הגלויה לכאורה שבין אמונה ומעשה בחיי . "הכנסייה הוא אמר שהנצרות היא אמונה של אהבה , אבל למרות זאת "שלטו בני הכנסייה שלטון עריצים בחיי זולתם , פגעו , גזלו , התו , ורמסו אמונות . "זולתם והוא התוודה : "אני כנוצרי מרגיש את השערורייה הזאת . "בעוצמה הוא קבע שהסיבה להתנהגות האנטי נוצרית של הכנסייה הנוצרית היתה המשפט עתיק היומין "אין גאולה מחוץ לכנסייה" ( extra ecclesiam nulla salus ) דיבואה תשס"ה , . ( 242 , 237 דיבואה די...
אל הספר