מנקודת ראותן של בעלות הברית , 1941 ו 1942 היו השנים הקשות ביותר של המלחמה . באותה תקופה היה היישוב היהודי בארץ ישראל נתון בסכנה נוראה בגלל הניצחונות של ארווין רומל במדבר המערבי בצפון אפריקה ומה שנראה בהבקעה גרמנית בקווקז שבעקבותיה תבוא חבירה לכוחות הנאציים העולים ממצרים . הנחיתות של בעלות הברית בצפון אפריקה , בנובמבר , 1942 בעקבות המתקפה של מונטגומרי באל עלמיין , שנועדו לסלק את כוחות 'הציר' מן הצומת האסטרטגי החשוב של המזרח התיכון על עתודות הנפט שלו , העלו את משקלם של העמים הערביים מוסלמים בעיני המערב דווקא בשלב זה של המלחמה . בכך נוצר קשר בין שיקולים של מדיניות חוץ וביטחון , ובהם הצורך לשמור על הגשר היבשתי לברית המועצות דרך איראן המוסלמית , ועל הקשר עם זירת הודו בורמה , ובין השיקולים הפנימיים שנזכרו לעיל ביחס ליהודים . המערכה בטוניסיה , שהסתיימה בכניעת הצבאות הגרמניים איטלקיים בצפון אפריקה במאי , 1943 נמשכה שבעה חודשים . אולם הקרב על סיציליה , והנחיתות בדרום איטליה , בהמשך לכך , היו למערכה ארוכה , עקובה מדם וקשה להפליא לאורך חצי האי האפניני , שהסתיימה למעשה רק עם גמר המלחמה כעבור שנת...
אל הספר