היטלר היה יכול להחליט לרצוח את כל היהודים ללא קשר למלחמה ולהתפתחותה . ייתכן והחלטה זו שלו המתינה לתנאים שזימנה המלחמה לבצעה בשלבים , כפי שאכן בוצעה . טענה זו - המקובלת על היסטוריונים ' , 'אינטנציונליסטיים אלה שטוענים כי היטלר התכוון מראש להשמיד את היהודים ורק המתין לכוח ולנסיבות שיאפשרו לו לבצע את זממו עומדת בסתירה למדיניות ההגליה והגירוש של היהודים אל מחוץ לתחומי שלטונו של היטלר עד להחלטה הזאת . ואכן , היהודים שגורשו , בעיקר למדינות המערב , לא נרצחו . להפך - הם ניצלו ממוות בשואה עצמה . היטלר התכוון לכבוש וכבש כמה מן הארצות שאליהן נמלטו אותם יהודים כמו צ'כיה , הולנד וצרפת , אבל עובדה היא שבשלב הגירוש הוא לא פעל כדי לרצוח את היהודים שכבר היו תחת שלטונו . לגירוש היו גם כוונות פוליטיות , שהוגדרו כ'שבירת כוחם של היהודים' והגדרה זו נשארה מקובלת על היטלר ותלייניו עד הסוף כמטרת מלחמתו ביהודים בכל אתר ואתר . על כל פנים , כשהוא דיבר בשלב הגירוש על 'שבירת כוחם' של היהודים , הוא התכוון גם לייצא אנטישמיות , שתחתור תחת מעמדם של היהודים בארצות קליטתם , וגם להיפטר מהיהודים בתחומי שלטונו . אולם , אין ...
אל הספר