פירושה של גלות הוא אפוא פזורה ללא מרכז מדיני גלוי . הניתוק משורשיה הטבעיים של אדמת האומה יהא מוחש ביותר בקהילות הצפוניות של גלות צרפת-אשכנז , אך גם כאן רואות עצמן הקהילות באבריה הנפוצים של אומה העתידה לשוב ולהתקבץ בארץ-ישראל . אם אמנם אין בגלות שיור ממלכות-שדי אלא התורה בלבד , הרי חובה להתמכר בכל הכוחות ללימודה . וכך אירע , שקהי- לות קטנות רבות מאוד בצפון-צרפת ובאשכנז לא היו בראשיתן ובעיקרן אלא ישיבות שנוסדו לתלמוד תורה . סביב ישיבות אלו קמו חוגים וחבורות שהגו בספרימוסר ובתורת-הסוד . החיים באזורי הדרום מגוונים יותר מבחינה סוציאלית ומושפעים ביתר שאת מתרבותם הפילוסופית והמדינית של הערבים , אר את הקהילות כולן מאחדת תפישה היסטורית דתית-לאומית מוגדרת כל-צורכה . מאחוריהן משתרע העבר הגדול , בו שרוי היה כל עם ישראל מאוחד על אדמתו ושומר תורת אלוהים ומקיים מצוותיה כולן . התורה בשלימותה , שבכתב ושבעל-פה , על פירושיה והלכותיה המתחדשים , היא ממשות איתנה ומאירה , וכמוה מורשת האגדה המיתית-למחצה , וכמוהן זכרונות סדר העבודה בביתהמקדש , וכמוהם ארץ הקודש והגאולה הנכספת , תקומת המדינה ובניין בית-המקדש , ש...
אל הספר