לאחר סיפור מותה של רחל בשעה שילדה את בן זקוניו של יעקב , את בנימין ( בראשית לה , טז-כ , ( וקודם למניית שנים עשר הבנים כולם ב על אמותיהם ( פסוק כב -כו : ... " ויהיו בני יעקב שנים עשר . בני לאה בכור יעקב ראובן ושמעון ולוי" ( 'ובו מביאה התורה סיפור קצר א ( פסוקים כא-כב ) המספר על מעבר משפחת יעקב אל מקום חדש : " ויסע ישראל , ויט אהלה מהלאה למגדל , "עדר ועל מעשהו של ראובן שם : "ויהי בשכון ישראל בארץ ההיא וילך ראובן וישכב את בלהה פילגש , "אביו מעשה שנותר בלא תגובה של ממש מצד האב , שעליו נאמר רק : "וישמע . "ישראל סתם ולא פירש . לכאורה צריך היה להביא את רשימת כל בני יעקב מיד לאחר סיפור לידתו של האחרון שבבנים ( היינו לאחר פסוק כ , ( ומאליה מתעוררת השאלה מדוע הופרע הרצף בין סיפור לידת בנימין ובין הרשימה על ידי סיפור ראובן ובלהה . ומקום יש לשאול : מה ראתה התורה לשלב את מעשהו זה של ראובן במקום שהוא משולב בו ? מסתבר ששילוב זה יש להבין על רקע סמיכות הפרשיות שנוצרת בין מות רחל ובין מעשה ראובן בבלהה : לאחר מותה של רחל , צרת אמו , ביקש ראובן , בנה בכורה של לאה , לבטל כל זיקה בין אביו ובין זכרה של אשתו ...
אל הספר