אבי אמיל חמווי היה איש של אנשים . הוא התברך באינטליגנציה גבוהה וביכולת לקלוט את האדם שמולו במבט אחד . לאבא היה ידע בניבים ערביים שונים , והייתה לו יכולת שכנוע פנומנלית , עד כדי כך שהמשוכנע היה מודה לו ומרוצה , מוכן לעשות הכול עבורו ואף מרגיש חייב לו . וכך הצליח אבא לגייס סוכנים מוכשרים שהעבירו לנו מידע חשוב ביותר . במשך השנים הוא בנה לו מין סלנג משלו , שגם חבריו לעבודה רחביה ורדי , אורי אבן טוב ואחרים היו צוחקים ונהנים ממנו ואף התחילו להשתמש בו בעצמם . אבא היה אדם מאמין ונשא איתו תמיד ברכת רבנים . הוא גם האמין ש"שליח צדק מוגן על ידי . "מלאכים הוא הקים בית כנסת בשם "בית אל" והיה עוזר שם לאנשים . כל נסיעה שלו נתנה לנו את ההרגשה שאולי הפעם הוא לא יחזור , ולכן אף פעם לא ליווינו אותו , רק קיבלנו את פניו כשחזר . אני ואמא התגברנו על הרגשה זו ביודענו עד כמה אהב אבא את המדינה , ולא היה מה שיעצור אותו מלמלא את מה שחש כחובתו . אורית לוי , בתו של אמיל חמאווי
אל הספר