3. התאמת דרכי הוראה במתמטיקה לשונות בין לומדים

מקובל להעריך את הביצוע של פתרון בעיה במתמטיקה תוך התייחסות לשני ממדים מרכזיים ; הבנה של תחום התוכן המתמטי , ודרכי החישוב של הפותר . פרק זה ידון באותם מקרים בהם הלומד מבין את התוכן המתמטי , מכיר את האלגוריתם הנדרש אך למרות זאת אינו מצליח להביע את הידע שלו . לעיתים מייחסים הורים ומורים אי-הצלחה זו לחוסר תרגול מספיק והילד נתפש . "כעצלן" אנו ננסה להעלות סיבות נוספות הקשורות בסגנון הלמידה של הלומד ולאופן בו הוא מעבד את המידע ( מיילס ומיילס , 11994 . ( Polya , 1962 p ^ r ^^ זה נדון בשני מצבים עיקריים הקובעים שונות בין לומדים ו . 1 שונות בסגנון חשיבה ולמידה ; . 2 שונות בדרכים בהן משתמשים הלומדים כדי לעבד את המידע . באומרנו "סגנון למידה" אנו מתייחסים לדפוס קבוע של התנהגות וביצועים , דרכם ניגש היחיד למשימות . סגנון הלמידה מורכב מאפיונים קוגניטיביים , רגשיים ופסיכולוגיים של התנהגות . מאפיינים אלו קובעים את הדרך בה הלומד פותר בעיות , משפיעים על אופן זיהוי הבעיה , שיטת הפתרון המופעלת ותהליכי האימות של הפתרון . חוקרים שונים מדגישים סגנונות שונים בלמידה . אנו נתייחס אל אותם חוקרים המתייחסים אל סגנון...  אל הספר
מכון מופ"ת