סרבול ומיטלפונקט התחילו להציג בראשית שנות 70-ה בתיאטרון העירוני חיפה , ומאז במשך יותר משלושה עשורים הם מובילים את העשייה התיאטרונית בישראל . למחזותיהם הרבים תרומה חשובה לשינוי פני התיאטרון הישראלי ולהצבת המחזאות המקורית בקדמת הבמה . יש למחזותיהם נושאים משותפים והסאטירות המשותפות שלהם , שהעמדות המובעות בהן משולבות במחזות , מציגות תפישה פוליטית דומה . המחזות מאפיינים את הישראליות ומתארים את דיוקנה של ישראל כחברת מהגרים , על רבדיה ופעריה החברתיים , ומוצגים בהם יחסים בין-דוריים . החברה הישראלית מתאפיינת במחזות בהתרחקות מערכים רוחניים והעדפת רווחים חומריים קלים שהשגתם נגועה בשחיתות . זהותה מתעצבת דרך מלחמותיה שהפכו דרך חיים ומטרה לעצמה והיא סוגדת למחולליה , מפקדי הצבא . תאוות הכוח ותאוות הממון שזורות זו בזו ומתבטאות בכיבוש עם אחר ובניצולו . החברה הישראלית המוצגת במחזות מגדירה את זהותה גם באמצעות השואה המשמשת הצדקה לטיפוח המיליטריזם ומנוצלת להפקת רווחים חומריים ומדיניים . נמתחת במחזות הקבלה בין הלאומנות הנאצית ללאומנות היהודית . בטריפטיך הגטו סובול מסיר את האיפול מפרקים דחויים בנרטיב הציוני ...
אל הספר