הריאיון נערך ביום ג' 25 . 3 . 2008 בתיאטרון בית ליסין בתל אביב ראיינה : נורית נתנאל' ש : מה מקומו של תיאטרון חיפה בעיצוב הזהות האמנותית שלך ? באיזו מידה התפישה של תיאטרון חיפה הלמה אותך כיוצר ? מיטלפונקט : הם לא התחילו עם הקו הזה , הם התחילו עם "טרטיפים" וכאלה , הם גילו שהכי נכון יהיה להם לעשות מחזאות מקורית . זה מבחינת הנהלת התיאטרון . מבחינת המחזאים הישראלים רוב המחזאים שהתחילו שם היו מחזאים שכבר נדחו בתיאטרונים אחרים או שהוצגו במשורה . המחזה הראשון שלי בחיפה , התקווה האחרונה של רחוב נחמני שכב בקאמרי ונקבע לו כבר ליהוק , נקבע במאי , היינו אמורים להתחיל חזרות ואז הוחלט לעשות הצגה גדולה עם חנה מרון . גייסו את הבמאי להצגה , טאטאו אותי , ושלחתי את המחזה לחיפה . בחיפה היה עניין להציג מחזאות מקורית והיה באמת עניין לחפש . בתל אביב היו השפעות ווסט-אנדיות , ברודווי , ניחוח חוץ לארץ . העונה הראשונה , לפחות שלי , בסוף העונה היה פסטיבל תיאטרון חיפה בתל אביב , לקחו את אולם נחמני לשבוע או שבוע וחצי ואני מודה שהיה בזה משהו נורא נורא מרגש . היו שם על הבמה בכורות , אני לא מדבר על המחזה שלי , שאני היי...
אל הספר