המבקרים ראו במיטלפונקט מחזאי פוליטי-חכרתי , המשקף במגוון סוגות תיאטרוניות את פניה הרבים והסותרים של החברה הישראלית ומאיר סוגיות מהותיות בחייה . בשנות 70-ה דנו המבקרים במחזותיו בזיקה לתיאטרון העירוני חיפה ולמגמתו לעודד מחזאות מקורית . הם ראו במיטלפונקט איש תיאטרון בעל חושים דרמטיים וציינו את כשרונו לעצב לשון דיאלוג אמינה . הוא הוערך על עיסוקו בבעיות השעה של החברה הישראלית ועל שיקוף רבדיה . המבקרים ראו בו מחזאי מוכשר שמחזותיו מעניינים וציינו את פוריותו ורבגוניותו . הם ייחסו לגילו הצעיר ( מחזהו הראשון בתיאטרון מרכזי הוצג כשהיה בן עשרים וחמש ) את הכתיבה הלא מאוזנת , המבנים המסובכים וה"פיגומים , "המלאכותיים העלילות שחלקן אינו מתקבל על הדעת והשילוב היומרני של סוגות וזרמים שאינם משתלבים זה בזה במחזה אחד . התמונות הלא-ריאליסטיות המפגישות דמויות חיות ומתות על הבמה , ששולבו בהקוף הריאליסטי , ויסודות הפרסה בהתקווה האחרונה של רחוב נחמני , בשרגא קטן ובהגג , עוררו שאלה בדבר האופן הראוי לקרוא ולהציג את המחזות . החשוב במחזותיו של מיטלפונקט בשנות 70-ה הוא מי תהום שזכה לשבחים רבים . דנו בו כבמחזה מחאה ח...
אל הספר