כפר הוצג בתיאטרון גשר 1996-ב בבימויו של יבגני אריה . המחזה , היוצא דופן כמכלול כתיבתו התיאטרונית של סובול , מבוסס על התרחשויות אוטוביוגרפיות המתארות את גיבורי ילדותו בתל מונד של שנות . 40-ה למחזה הבנוי כתיאטרון בתוך תיאטרון יש מסגרת ( בדומה לליל העשרים וגטו : ( בפתיחת המחזה יוסי - אדם מבוגר המכונה ילד נצחי - מספר לצופים שהוא מתפרנס מבריית קברים לאנשי הכפר שליוו את ילדותו . יוסי מציג את המצבות , ומחיה בסיפורו את הדמויות הקמות מקברן ומציגות מאורעות מימי ילדותו . הוא מופיע בשתי נקודות זמן , כילד וכמבוגר , אך נקודת הראות נשארת ילדית , והלשון והתחביר הילדותיים אינם משתנים בכל המחזה . הפער בין כובד משקלם של המאורעות המוצגים לבין נקודת הראות התמימה של הגיבור יוצר אירוניה והומור : יוסי-הילד קולט קטעי שיחות מהסביבה וחוזר עליהם בפני האנשים ה"לא נכונים" בהקשרים מפתיעים , מביכים ומשעשעים . בתיאטרון הפנימי יוסי נחשף אל הארוס ואל המוות : הוא מתוודע למיניותו דרך אהבתו לדסי , ומנסה , בהעלימו את הטבעת , למנוע את נישואיה לאחיו עמי . למיניות מפורשת יותר , לא דוחה ולא מאיימת , הוא נחשף כשהוא משקיף על קלרה...
אל הספר